Paradise Subs

לפני יותר משנה, ישבו להם ליאור ואלאור בביתה של חברתם ליה, ודיברו להם על אנימה, מנגה וכל מאוויי האוטאקו. לפתע בשעות ערב, תוך שיחה על פאנדורה הארטס, ליאור סיפרה בהתרגשות על מנגה לא מוכרת שהתחילה לקרוא מיום יציאתה, וניסתה בכל מאודה לגרום לשני חבריה להיחשף לזוהרה. אך מה, כדי לספר את סיפורה עליה היה להרוס את הטוויסט של הפרק הראשון, טוויסט שלה עצמה לא נהרס כאשר התחילה לקרוא… ליאור לא הייתה מסוגלת לכך, ולכן פשוט ביקשה מחבריה לנסות ולקרוא.
ליה דחתה בהינף יד, ואלאור נכנס לו לאפליקציית המנגה, ראה את התקציר שאף אינו חשף את טוויסט הפרק הראשון, וביטל בעיקום פה בטענת "לא נשמע משכנע…"

כשנה וחצי חלפו מאז, ו-leeloo, Otoshigami ו-TsUNaMy WaVe גאים להגיש בפניכם את הפרק האחרון של האנימה – "ארץ לעולם לא המובטחת."

---

אז אחרי כברת דרך ארוכה אך זריזה של שלושה חודשים, אנחנו גאים להציג את הפרק ה-12 והאחרון של ארץ לעולם לא המובטחת. בנוסף לפרק, יש לנו גם דברי סיום אישיים מאת כל אלו שעבדו על הפרויקט, וגם מספר הכרזות מעניינות בקשר לפרויקטים מכאן ואילך.
אז… יש למה לצפות, אבל נתחיל בקישורים לפרק האחרון!

ארץ לעולם לא המובטחת פרק 12
Torrent | Mega | Spin

*שימו לב: הטורנט הוא באץ' של כל הפרקים. אם ברצונכם להוריד רק את הפרק האחרון, סמנו רק אותו.

---

דברי סיום אישיים
למי שאכפת לו קצת מלשמוע כיצד מרגישים אלו שהפיקו את התרגום הזה~

לפני שנתחיל בדברי הסיום המרגשים והקיטשיים, אנחנו רוצים להפנות את תשומת לבכם לפוסט המקביל שנפתח אצל שותפתנו היקרה לפרויקט, AntyLicence Subs. למרות שדבריה האישיים הועתקו לפוסט שלנו ומופיעים אחרינו, וודאו שאתם קוראים גם הכל שם אחרת נרביץ לכם! 3:

[דברים מאת לילו]
אם למישהו מכם עברה המחשבה "רגע, מי זאת ליאור?" אפילו לשניה כשקראתם את פסקת הפתיחה, אז א. אני משועשעת ב. כן, זו אני. אבל המשיכו בבקשה לקרוא לי לילו 🙂
בכל אופן, הבה נתחיל.
אז יאקוסוקו… כפי שהבנתם בשלב זה, יש לי היסטוריה ארוכה עם המנגה. In fact, המנגה היחידה אי פעם שקראתי מאז שהיה לה רק פרק אחד. חתיכת מנגה בחרתי לי חחח
וואלה, לא ידעתי בכלל למה אני נכנסת. הפרק הראשון תפס אותי בקטע של "הו, מגניב!" ומשם כל פרק היה פשוט מאסטרפיס מבחינתי, בטח ובטח הארק הראשון, זה שראינו הרגע באנימה (שכן, יש את אלו הטוענים שהמנגה "הדרדרה" משם, ולמרות שאני מבינה מאיפה הם מגיעים כביכול, בעיניי זה בולשיט). בכל אופן, אכן, לקחתי את הפרוייקט הזה יחד עם חבריי כפי שידעתי שאעשה. למען האמת, ידעתי שאני רוצה לקחת אותה, אבל לולא הייתי מכניסה גם את חבריי היקרים אוטושיגמי וליה לסיפור, אני לא בטוחה כמה זה באמת היה מתממש. בטח ובטח בקצב בו עמדנו. היו לי כמה רגעים שבאמת באמת היה לי קשה לעבוד על הפרק, ואם הייתי צריכה לעבוד על כולו מ0 עד 100, לא הייתי מצליחה.

אז במעמד זה, ארצה קודם כל להגיד תודה רבה רבה לאוטושיגמי וליה איתם זכיתי לעבוד.
גילוי נאות: את ליה אני מכירה מהרגע הראשון שעשיתי פאנסאב. כלומר, עוד לפני שאפילו חשפתי את עצמי בפורומים לראשונה, הכרתי אותה דרך ידיד, במסנג'ר. בואו נגיד שעשינו כברת דרך ארוכה יחד, כשבשנים האחרונות הקשר רק התחזק. וכבר הרבה מאוד שנים חשבתי על זה וחיכיתי לרגע בו נזכה לעבוד יחד – וזו הפעם הראשונה שזה באמת קרה!
היו הרבה פעמים שהתייעצנו אחת עם השניה על דברים שלנו, אבל זו הפעם הראשונה שעבדנו על פרויקט יחד, ובשבילי זה היה תענוג.

גילוי נאות נוסף: לאוטושיגמי היקר חיכיתי כשנה פלוס. בעצם, כשנה פלוס מאז שהחלטנו יחד שהוא מצטרף אליי, רק אז הוא באמת התחיל את העבודה האמיתית והרצינית. חיכיתי לזה בקוצר רוח, וכפי שצפיתי, גם איתו היה תענוג צרוף לעבוד. באמת שלשבת איתו על עריכה זה… כיף. לא משנה על מה אנחנו עובדים – זה פשוט כיף, ושנינו לומדים המון אחד מהשניה.

ועכשיו בחזרה ליאקוסוקו – בתור מעריצה אדוקה של המנגה (שגם קנתה מרצ'נדייס ביפן לפני שהוכרזה האנימה. כן, כבר היה מרצ'נדייס בחנות של ג'אמפ. כן, גם אני הופתעתי ממש!)
התאכזבתי מהאדפטציה הזו ממש.
ידעתי כביכול לא לצפות ליותר מדי, שכן מעטות האדפטציות לאנימה שבאמת עושות צדק למנגה. אבל קיוויתי קצת. קיוויתי שיאקוסוקו תקבל מה שבוקוהירו מקבלת – אדפטציה שעושה משהו משלה אבל לא עוזבת את הרצף הנכון או את האלמנטים הנחוצים שעושים את המנגה מה שהיא.

ופה… זה לא היה. אם אקביל שוב לבוקוהירו, יאקוסוקו בלי מחשבות זה כמו בוקוהירו בלי מכות. זה פשוט… לא עובד. משהו שם הולך לאיבוד לחלוטין.
אם מישהו רוצה לשמוע יותר בהרחבה מה הולך לאיבוד, אתם מוזמנים לשאול אותי, כי לפוסט זה אעדיף לעצור כאן חחח

אבל מה שאני יכולה להגיד בטוח הוא שנהניתי לעבוד עליה. כן, זה היה מתיש לפעמים. כן, זה היה מתסכל לפעמים. אבל נהניתי ללא ספק, בטח כשלא עשיתי זאת לבד!

אני בטוחה שבשביל מי שמבין קצת, קשה מאוד לפספס את כמות ההשקעה ששפכנו על הסדרה הזו. שמנו את כל התסכולים בצד – ונתנו את כל נשמתנו על מנת שהפאנסאב של האנימה לפחות יהיה ברמה הגבוהה ביותר שאפשר. וזה כבר נהיה מנהג בפרויקטים האחרונים, אבל אני מאוד מאוד גאה בתוצר שלנו. כל כך גאה שהראיתי גם לאמא שלי 🙂 (כן, היא צופה. כן, היא ממש אוהבת. כן, היא תולעת ספרים והחמיאה מאוד על התרגום שלנו. יש אישור של אמא, ועל כך אין עוררין!)

בכל אופן, אני חושבת שאסיים את חפירת ה"כמה מילים" שלי כאן ואסכם בכך שאני שמחה שעשינו את זה, ואני גאה בנו מאוד.

[דברים מאת אוטושיגאמי]
אז היי, אוטושיגאמי כאן ו… וואי, מאיפה מתחילים… טוב, אתחיל דווקא באמירה פחות נעימה, אבל כנה לחלוטין – לא אהבתי את האנימה הזאת.
כן, אמרתי את זה. זו האמת.
העניין הוא שבתור אדם שמאוד אהב את המנגה הזאת, היה לי קשה לראות איך ממשפט למשפט דברים פשוט… נאבדים. לדעתי רק שלושה פרקים נעשו היטב בסדרה – הפרק הראשון, השמיני, והאחרון. מעבר לזה לא היה פרק שלא הספדנו שלושתנו את סירוסי האנימה אחרי הצפייה בו חח… ואפשר לומר שהדבר הגרוע ביותר היה הסרת המחשבות מכל רחבי האנימה (לא צוחק ואתם מוזמנים לבדוק, הפעם הראשונה שאנחנו שומעים משפטי מחשבה היא בפרק 8, וגם מאז זה לא הופך להרגל).
מחברת המוות/Death Note ראיתם? דמיינו לעצמכם שלוקחים אנימה כזאת, משחקי מוחות מחושבים ותכנונים מדויקים, ועושים לה עיבוד מחדש שבו כל המחשבות של ראיטו ו-L מושמטות לחלוטין, ונותנים לכם, בתור אלו שצפו בסדרה המקורית עם המחשבות, לצפות בגרסה החצי-אילמת הזאת. איך הייתם מתרשמים ממנה? חושבים שהייתה לכם (או לאלה שאתם יודעים שצפו רק בגרסה חסרת המחשבות) את אותה רמת הבנה וחוויה מהסדרה?
תבינו עכשיו מה אנחנו מרגישים בתור קוראי מנגה שצפו בעונה הזאת של ארץ לעולם לא המובטחת, וגילינו לצערינו גרסה חצי אילמת שלא מעבירה את החוויה שאנחנו חווינו.

אבל טוב, זה אמור להיות פוסט סיום שמח, אז עזבו את בלבולי המוח שלי, ובואו תשמעו קצת דברים נחמדים יותר! חח
כפי שהתקציר בפרומו של הפוסט סיפר, לילו היא זו שדחפה אותנו לקרוא את המנגה, ולא בקלות. קשה לשכנע מישהו להיכנס לסדרה מבלי לגלות לו שיש שדים ובלגן חח… אבל נכנסנו… אני ראשון, ונחשפתי למנגה מדהימה ויוצאת דופן מכל בחינה שהיא. עוד בימים ההם, לפני שבכלל דמיינו שתצא אנימה, לילו יצאה בהכרזה "כשיוצאת אנימה – היא שלנו."
אמרה? ועשתה (;
אמנם מאדפטציה האכזבתי כפי שאמרתי קודם, אבל החוויה לעבוד על זה… הייתה מדהימה. מכמה בחינות.
הראשונה היא עצם החזרה שלי לפאנסאב באופן רשמי. עשיתי פה ושם דברים מחתרתיים מאחורי הקלעים, אבל זו החזרה הרשמית הראשונה שלי לתחום מאז כיתת ההתנקשות. זה כשלעצמו היה כיף גדול שנהניתי ממנו מאוד.
השנייה והעיקרית היא הזכות לעבוד באופן משותף ורשמי יותר עם שתי חברותיי הטובות, גם לילו (שעוד תסבול את שיתוף הפעולה איתי בעתיד, אם תרצה ואם לא~), וגם עם ליה שיצא לי לעבוד איתה טיפה באופן מחתרתי חח…
יחד עם שתיהן, מאחורי כל פרק ופרק הושקעו המון כוחות, דיונים, קבלת החלטות על מושגי התרגום, השוואות והבנות, וגם מחלוקות. היה הכל מהכל בפרויקט הקטן הזה, ואמנם היו מצבים פחות נעימים גם כן, אבל בסך הכללי החוויה הייתה מהנה ומדהימה. אני רוצה לומר באופן רשמי תודה רבה ללילו וליה המדהימות על שנתנו לי לקחת חלק בזה, ואף עוד את הזכות לתרגם וגם להיות שותף פעיל בעריכה. נהניתי מאוד, למדתי המון (לא צוחק, היפנית שלי השתפרה פלאים מתחילת הפרויקט הזה ואני חושב שהן יכולות להעיד על התהליך בהתהוותו חח), ואני גאה בתוצר שלנו יחד. תודה רבה לכן (:

וטוב, חפרתי מספיק אני חושב… אה, זה היה אמור להיות כמה מילים? נו, הן יודעות שזה 'כמה מילים' בשבילי~
לסיום אומר שאני מקווה מאוד שנהניתם מפרי עמלנו. עבדנו על כך רבות ובתנאים לא נעימים במיוחד. מי בעומס בחייו ומי בקשיי היומיום – אבל עשינו זאת ואנחנו מודים גם לכם הצופים שהייתם חלק מהחוויה שלנו. מצפים לראותכם גם בפרויקטים הבאים! ^^

ובמאמר מוסגר – אם אהבתם את האנימה, תעשו טובה וקראו את המנגה. היא הרבה יותר טובה 3:

[דברים מאת ליה] אז, יאקוסוקו.
אני בטוחה שמי שעוקב אחרי הפוסטים ואשכרה קורא אותם, יודע שהאדפציה די מאכזבת ביחס למנגה, וזה בהחלט כאב לי כל שבוע ושבוע. ועדיין, לא אני ולא חבריי היו מוכנים לוותר על לתרגם את יצירת המופת הזו, במיוחד לא כשידענו שאם לא נעשה זאת אנחנו היא תיפול לידיהם של משחיטים. אז תהיו בטוחים שאני ממש לא מתחרטת, ואעשה הכל כדי שנתרגם גם את העונה הבאה כשהיא תצא. מה שבטוח, היה לי תענוג לעבוד עם לילו ואלאור ואני ממש גאה בנו ובתוצר שהצלחנו ליצור – איכות מירבית וגם בקצב נהדר.
מה שכן, זה בכלל די מפתיע שיש לי חיבור כזה ליאקוסוקו. למה, אתם שואלים? ובכן, אני לא טיפוס של מנגות. אני תמיד מעדיפה את האנימה, ואם אני קוראת את המנגה, זה כנראה כי ראיתי את האנימה קודם. אני יכולה לספור על יד אחת (או יותר נכון, שתי אצבעות) מנגות שהתחלתי בלי קשר לאנימה – ויאקוסוקו היא אחת מהן.
זה היה בערב שישי אחד. על המנגה שמעתי לראשונה מלילו, אבל לא ראיתי צורך לקרוא אותה (כפי שאמרתי, אני יותר טיפוס של אנימה). באיזשהו שלב גם אלאור נכנס אליה, ואז שמעתי גם ממנו כמה היא טובה. למען האמת, אני לא זוכרת איך זה קרה, אבל באותו ערב שישי פשוט ישבתי והתחלתי לקרוא. ופשוט לא הצלחתי להפסיק. גם ככה כבר היה די מאוחר, אבל עד בערך 2 בלילה רק ישבתי וקראתי לפני שהכרחתי את עצמי ללכת לישון. ומהרגע שקמתי בבוקר, ועד שהגיע כבר הערב, לא עשיתי שום דבר חוץ מלהמשיך לקרוא את המנגה המדהימה הזו עד שהגעתי לצ'פטר האחרון שיצא. זו הייתה חוויה מסחררת ומדהימה ביופיה – הסיפור ואיך שהמנגה מעבירה אותו, כל הפרטים הקטנים, החשיבה קדימה – הכל פשוט הדהים אותי. מאז ועד היום הספקתי לקרוא את המנגה כולה שוב כבר פעמיים, ואת ארק הבריחה ספציפית (הארק שכיסתה האנימה) קראתי לפחות עוד 5 פעמים. זה עד כמה אני אוהבת את המנגה הזאת ואת הסיפור הזה – הם אף פעם לא נמאסים עליי. ולא רק זה – אני גם בכל קריאה תמיד מגלה פרט נוסף שלא שמתי לב אליו קודם. אם אתם יודעים אנגלית ואהבתם את האנימה – אני ממליצה בחום לעבור למנגה, עם עדיפות להתחיל מההתחלה (אבל גם אם פשוט תמשיכו הלאה זה בסדר). אני בטוחה שלא תתחרטו.
וזהו. כמו שאמרתי בהתחלה, אני לא מתחרטת לשניה על שתרגמנו אותה – זה היה כיף גדול, למרות כל החסרונות והקשיים. ואני רוצה בנימה זו להודות לאלאור ולילו, שמעבר לכך שהם חברים כל כך נפלאים בלי קשר לפאנסאב ובלי קשר לאנימה – הם גם פאנסאברים נהדרים ומקצועיים והעבודה איתם הייתה הנאה אמיתית. תודה לכם ^^

---

הכרזות
למי שמעוניין לדעת מה קורה מכאן ואילך~

• [הכרזת תרגום] ארץ לעולם לא המובטחת 2
  אכן, כבר הוכרזה עונה שניה לאנימה! ולמרות אכזבתנו מהאדפטציה, יש לנו כל כוונה להמשיך ולתרגם אותה. אנחנו אוהבים את המקור מספיק כדי לחשוף אתכם, הקהל, לסדרה המדהימה הזו בתרגום הכי טוב שאפשר. ואנחנו אוהבים לעבוד יחד, זה עכשיו הפרויקט של PARALS! (אם שכחתם שיצרנו שם משותף לשתי הקבוצות 😉 )
• [הוצאה מחודשת] ארץ לעולם לא המובטחת – בלוריי
  בנוסף, התחילו כבר לצאת הפרקים בבלוריי. בהזדמנות הראשונה שתינתן לנו (שכן עכשיו צריך קצת לחזור לרבעק לימודים…) אנחנו נעשה גרסה מחודשת ואיכותית יותר עליה, בעיקר כדי שתקבלו חוויית צפייה מלאה גם מבחינת איכות הוידאו, וגם לצורך תיקון דברים קטנים שברצוננו לתקן.
• [פרויקט חדש] דאנגאנרונפה: תיכון התקווה ותלמידי היאוש
  שמעתם פעם את השם הזה? תכירו את הפרויקט הבא שלנו! או ליתר דיוק של אוטושיגאמי. לאחרונה, בזכות חבר טוב שלא נזכיר את שמו (Egao, פז, יש לו בלוג עם אחלה כתבות, תקראו), אוטושיגאמי סוף כל סוף נתן הזדמנות למשחק הויז'ואל נובל המפורסם והגאוני – Danganronpa: Trigger Happy Havoc, המשחק הראשון בסדרת Danganronpa המצליחה. עם חווית המשחק, יצא לו לשתף בתגליותיו את פז, וגם את לילו שהתברר לו כי סיימה ואהבה את המשחק לפני שנים רבות… מה שהחזיר אותה לFEELS רציניים בקשר לדמויות הנהדרות ולסיפור המטורף.
  אז, מה כל הסיפור הזה קשור אלינו?
  לפני שבוע וחצי אוטושיגאמי סיים את המשחק הראשון, ועם החלפת חוויות מרגשת וגועשת בינו לבין לילו, הוחלט כי נתרגם את האנימה שיצאה למשחק הראשון!!
  אפשר לומר שזה יותר פרויקט צד של אוטושיגאמי עם מעט ליווי של לילו, כך שזה לא יפגע בקצב ההוצאה של הפרויקטים הראשיים שלנו (בוקו נו הירו וריבורן), אבל יש למה לצפות…
  צפו לפרק הראשון בימים הקרובים! (;
• [עדכון מצב] המורה הפרטי המתנקש ריבורן! / אקדמיית הגיבורים שלי
  עם כל הידיעות החדשות והמרעישות הנ"ל, לא שכחתי עדיין שיש לי שני פרוייקטים בחזקתי. אני כרגע מאוד עמוסה, ולכן אני לא יודעת עדיין באיזה לו"ז אעבוד עליהן. בכל אופן, אני ממשיכה כל הזמן מאחורי הקלעים, וכנראה שאשתדל לחפש שיטה טובה של רוטציה ביניהן, וכשאסגר על העניין הזה – אמשיך לפרסם ואעדכן אתכם מה הלו"ז אם בכלל יהיה אחד קבוע.
  מה שאני יכולה להגיד בוודאות הוא שלבוקוהירו ייקח זמן, שכן, החלטתי לעבוד בצורה קצת אחרת עם כל עניין הטייפ, וזה הולך לעכב את הפרקים. בואו נגיד שאם מישהו עדיין רוצה להציע את עצמו (ולהבטיח שהוא עובד באופן שיטתי ולא פעם בשלושה חודשים), אני אשמח מאוד לכל עזרה. כל אשר צריך זה ידע בסיסי ביותר בהתעסקות עם פוטושופ ואפטר, כי משם הכל כבר "מוכן" ורק צריך לעשות התאמות. כמובן שלא תהיה לי בעיה להסביר הכל בשביל מישהו שיראה רצינות.

אז… תודה שהייתם איתנו לאורך הדרך, ומקווים שנהניתם מהפרויקט והתרגום שלנו, ונצפה לראותכם גם בפרויקטים הבאים!

בברכה,
צוות Paradise Subs.