שלום לכולכם,
זה אמנם לא פרסום של פרק, אבל חשבתי שיהיה נחמד לשתף אתכם באחת הסיבות שאין פרק עדיין.
למי שחדש פה, אני כרגע ביפן כדי ללמוד יפנית, ואיך יכולתי לוותר כששמעתי שיש בית קפה בקונספט של בוקו נו הירו באוסאקה כשאני כאן! הוא נגמר מחר, אז הייתי חייבת ללכת יום אחרי שנחתתי. לא חכם כל כך כי אני עדיין בג'ט-לג, אבל לא מתחרטת לשניה.
קודם כל, בית הקפה נמצא בבניין שנראה כמו המקומות הנידחים האלה שעושים בהם חדרי בריחה. זה היה משעשע.
כמה תמונות מהכניסה:
חיכינו בחוץ מול השלט הענק עד שאחד העובדים קרא לנו שאפשר להיכנס ולשבת.
על כל שולחן הודבקה דמות אחרת, אז חברה שלי ואני בחרנו את השולחן עם טסויו-צ'אן.
כל הזמן שהיינו שם התנגנו ברקע הפתיחים והסיומות המלאים של הסדרה, ועל המסכים בשני הצדדים התנגנו בלופים הטריילרים לעונה השלישית, וכל שאר האנשים שהיו בבית הקפה בשעה הזו נראו לי יפנים.
חברה שלי לומדת יפנית כבר חצי שנה ואני יודעת סבבה, אבל ממש ממש התקשינו עם התפריט של המנות העיקריות. כאילו, זה גם נראה לא ברור (מאוד מעוצב לפי הדמות), וגם לא מובן מה לעזאזל הולך שם עם כל הקאנג'ים האלה. אז קודם כל הזמנו את המשקאות שכן הבנו. אני הזמנתי את של אוראראקה – תותים עם קצפת שהיה תענוג חושים, וחברה שלי הזמינה את של יאויורוזו – פירות יער וקצת מוגז, גם היה ממש טעים!
לאחר מכן חזרנו להיאבק עם העיקריות, ובסוף החלטנו לקחת סיכון.
אני לקחתי שוב את של אוראראקה (שהיה נראה בסיכון הכי נמוך להיות חריף), והיא לקחה את של טסויו-צ'אן. בתאכלס, זה היה פשוט משהו דמוי טאקויאקי ענק עם רוטב שומני ומלאאאא דברים בפנים. וכשאני אומרת מלא זה: מוצ'י אורז(? נראלי), ירקות בשפע, תירס, חזיר, חסה וכו'. וכל זה עטוף בכדור בצק כלשהו. האמת שזה היה די טעים, אבל כבד ברמות שלא יתוארו. חברה שלי הצליחה לסיים, אבל אני פשוט לא יכולתי. כן, זה היה כמעט אותו הדבר לשתינו, רק הרוטב והעיצוב מסביב היו טיפה שונים.
בסוף הזמנו קינוחי גלידה (זה היה נראה ממש קליל, אז לחלוטין יכולתי להכניס את זה!)
אני לקחתי את של טודורוקי – קורנפלקס ומעליו גלידת בלוברי וקצפת שהייתה טעימה בטירוף. חברה שלי לקחה את של אוראראקה, גלידת תות מדהימה, גם עם קצפת ועל מצע קורנפלקס.
עם המשקאות והקינוחים הגיעו תחתיות של הדמויות, אז קיבלנו של טסויו-צ'אן (3>), באקוגו, יאויורוזו והבנים של כיתה 1-A.
עוד משהו שקיים בתפריט, זה האפשרות לקנות מרצ'נדייס אקסקלוסיבי רק לבית הקפה!
היו שם מחזיקי מפתחות, סיכות, מעמדים כאלה, ואז עוד סיכות ומחזיקים גדולים ויפים יותר.
מאוד רציתי לקחת מחזיק מפתחות כדי שיהיה שימושי, אבל כששאלתי על זה אמרו לי שאין סיכות בכלל ואין מחזיקי מפתחות בכלל. באקוגו היה חסר כמעט בכל דבר שכן היה, ובדבר הכי גדול ושכביכול נראה הכי שווה, לא היה את מידוריה, באקוגו וטודורוקי (היה רק אידה ואוראראקה בזה). בקיצור, כל הדברים השווים כמעט. אבל אמרתי לעצמי שאין מצב שאני יוצאת מכאן בידיים ריקות, והחלטתי לקנות את הסטנד, מכיוון שהוא גדול יחסית ועדיין ממש יפה. התאהבתי בזה של מידוריה שהיה פשוט חמוד מדי. כששאלתי איך עושים את זה, אמרו לי שצריך לכתוב מספר על הפתק, ואז זה יוצא ראנדומלי! רעד קל. אבל אני רוצה את מידוריה. בכל מקרה אמרתי יאללה נלך על זה כולם ממש חמודים. ברגע האחרון חברה שלי גם קנתה אחד כדי להגדיל לי את הסיכויים.
סיימנו לאכול והלכנו לשלם. הביאו לנו שני פוסטרים קטנים, אחד של טודורוקי ואחד של כל הבנות מכיתה 1-A, וכמובן את המעמדים שקנינו. כשעמדנו ליד היציאה בדקנו מה יצא.
פתחתי אחד ויצאה לי ג'ירו. חברה שלי פתחה את השני, וכבר כשהיא התחילה להוציא זיהיתי מי יוצא. מידוריה!!! ברגע הזה חזרתי שניה להיות ילדה בת 5 וקפצתי משמחה, פשוט כי אף פעם אין לי מזל כזה. בדיוק יצאו עוד שתי יפניות שהתלהבו מההתלהבות שלי. אז אחת מהן ניצלה את זה ושאלה אם קיבלנו פוסטר של טודורוקי במקרה. כפי שהבנתם, אכן היה לנו, אז עכשיו היה תורה לחזור שניה להיות בת 5 ולהתלהב ממש! הרי לא הייתה לנו בעיה להחליף, בינינו, זה כולה פוסטר. היה לה מידוריה וזה מה שהיא נתנה לנו.
לסיום, הנה התפריט המלא למסוקרנים: קליק
ועכשיו גם אגיד שבתור טוקויאמי ביאסד הרגשתי מאוד מקופחת, אבל פיציתי על זה בכך שקניתי מחזיק מפתחות מהמם שלו בחנות אנימה עצומה ממש ליד בית הקפה. זה באופן כללי היה אזור עם מלא אנימה, די נהדר. מתכוונת לחזור לשם שוב כשלא אהיה על סף להירדם בעמידה ואז ליפול כי הרגליים כבר לא מחזיקות אותי. יש ליפנים רגלי פלדה או משהו כי אין מקום לשבת בשום מקום. אפילו לא מול רכבת או אוטובוס, לפחות איפה שאני הייתי בינתיים. הרגו אותי אלה.
טוב, עד כאן לחוויותיי בבית הקפה של בוקו נו הירו אקדמיה!
בתקווה, יהיה לי קצת זמן מחר לעבוד על הפרק. בסופ"ש אני מאוד לא בדירה אז לפחות עד יום שני בערב לא יהיה כלום~
נתראה בשמחות,
לילו
בונוס: תמונה שלי עם הדמויות ועם מידוריה מהמם במסך שלמעלה.
איזה כיף לך תישמרי על עצמך 🙂
ותיהני כי מגיע לך!
או תודה רבה! 3>
תהנייייייי
תודההה!!
תמשיכי ליהנות לילו! מגיע לך~
תודה רבה שימון! 3>
תודה רבה! היה לי ממש כיף לקרוא את זה, ונחמד לחשוב שטרחת לכתוב את כל זה בשביל אנשים שאת לא מכירה ומסתקרנים מדבר שאת עושה בחיי היום יום שלך, שלפרסם את זה ברוב הפעמים זה דבר שלא כולם היו עושים.
(ואני חייבת לציין שאת נראית ממש חמודה בתמונה, ממש כמו אוגר קטן :> )
יש לך פאנסאב מדהים עם אנשים שתומכים בך למה שתעשי, ועם בעלת הפאנסאב שתומכת באנשים. זאת אחת הסיבות שאני אוהבת אותו, ואחת הסיבות שהחלטתי לעקוב אחריו. אני מקווה שתוכלי לעשות את מה שאת אוהבת, ולהודות לך על כך שאת מוכנה לענות לרצוננו הטיפשי שרצה לראות חלק מחיי היום יום שלך~
מגיע לך להנות שם, לכל אחד מגיע דבר כזה או אחר לפעמים. תודה על כל מה שעשית עד עכשיו, לילו!
וואי איזה כיף לקרוא כזו תגובה. אני גם ממש שמחה שנהנית לקרוא חוויה של מישהי כמוני באינטרנט~ (אני לא אוגר… >: )
ותודה רבה לך 3> מעריכה את זה ממש.
איזה כיף לך! תמונות מהממות!
תודה!! D:
תהני!!
תודה!!
גדול! זה בית קפה מגניב!!!
תודה על הסיקור! 😉
הוא בהחלט היה!
בכיף, שמחה שזה עניין 3:
מגניב לגמרי!!
באלי גם להיות שם 🙁
תהני!!!
זה ספציפית נגמר (בתי הקפה האלה לרוב תקופתיים)
אבל אם אי פעם תהיי/ה ביפן, תמיד יש כל מיני כאלו אז שווה לבדוק! ^-^
ותודה!
פוסט נחמד מאוד, תודה על השיתוף 🙂
אני גם מעוניין ללמוד יפנית ביפן
מעניין אותי לדעת איך התארגנת על כל התהליך הזה מבחינת עלויות ומגורים וכו'
את לומדת שם בבית ספר לשפות? ומבחינת מגורים זה מעונות או דירה משותפת עם אנשים?
האם את גם משלבת עם זה עבודה?
עלויות – היו לי חסכונות + קצת עזרה מההורים בתשלום על הלימודים עצמם.
מגורים יכולתי לבקש מראש מבית הספר עצמו, אז יש לי דירה מאוד קרובה. דירת סטודיו לבד (אפשר לבקש ביחד עם מישהו, אבל הדיפולט שם זה לבד)
אני לומדת בבית ספר ללימוד יפנית (לא מלמדים שם עוד שפות)
רציתי לשלב עבודה, אבל אני על ויזת תייר ולכן אני לא יכולה.
יש המון בתי ספר ללימוד יפנית בכל רחבי יפן, אז לדעתי אתה יכול לחפש וסיכוי גבוה שתמצא בעיר שתרצה ^^
מגניב, תודה רבה.
ואגב, למה בעצם ללכת ללמוד יפנית שם במקום למשל ללמוד בארץ בבית ספר ליפנית או משהו בסגנון הזה?
האם ההבדל באמת גדול או מאוד משמעותי?
אתה לא מבין אפילו כמה ההבדל משמעותי.
תחשוב על זה ככה: אתה נמצא במדינה של השפה שאתה לומד, אז מעבר לכך שבשיעורים שלך שמועברים ע"י יפנים, אתה מוקף בשפה הזו מכל הכיוונים. אני הולכת לעשות קניות בסופר, אני מדברת ביפנית. אני שואלת מישהו על כיוונים, אני מדברת ביפנית. אני פוגשת בנות בתור לאיזה כנס – אני מדברת איתן יפנית.
ללמוד בארץ זה ממש אחלה לבסיס (כי עכשיו בעצם אני ברמה השלישית בבית הספר, שזו רמה בינונית אך מתקדמת יותר ולכן עוד יותר כל מה שקורה אצלי בכיתה כמעט מתנהל ביפנית בלבד), אבל אם אתה באמת רוצה להתקדם בצורה משמעותית – הדרך הכי טובה היא לעשות את זה במדינה של השפה.
יש לי חברה למשל שעברה לגרמניה לתקופה כדי ללמוד גרמנית. אם אלמד קוריאנית יום אחד כנראה שארצה לעשות לפחות חלק מזה בקוריאה. בשביל זרים, הדרך הכי טובה ללמוד עברית תהיה לעשות את זה בישראל 🙂
דבר נוסף שאני חושבת עליו, הוא שזה בית ספר שכל הפואנטה שלו זה לימוד יפנית. אז זה לא קורס פעם בשבוע – זה לימודים בשני, שלישי, רביעי וחמישי, ובשישי יש איזה טיול לאנשהו עם בית הספר 🙂 נגיד שבוע שעבר הלכנו למקדש נינג'י, והיום עוד שעתיים אנחנו הולכים למקום בו עושים טקס תה. בקיצור, אלו חודשיים וחצי שמוקדשים לי בעיקר ליפנית, אני בטוחה שאתקדם יותר ממה שהייתי מתקדמת לבד בארץ במשך שנה.
וואי ניראה ממש מגניב איזה כיף לך שהלכת ללמוד יפנית ועוד ביקרת בבית קפה הזה תהני
תודה רבה! ^^